שחרור ממעצר
בעבירות מסוימות, לשלב החקירה נלווה גם מעצר של הנחקר. ככל שהחקירה עצמה הינה הליך מלחיץ ומורכב, מעצרו של הנחקר מעצימה את הלחץ עשרות מונים. מעצרו הראשוני הנחקר יכול להיגרם בשל גורמים שונים כמו הצורך לבצע פעולות חקירה מסוימות כשהנחקר עצור, חומרת העבירה בה הוא נחשד והמסוכנות הנשקפת ממנו.
לאחר מעצרו, בסמכות קצין המשטרה להורות על שחרורו של הנחקר ממעצר לחלופת מעצר או בערובה או אף להורות על שחרורו ללא כל תנאים.
אם מצאה המשטרה לנכון לבקש את הארכת המעצר מעבר ל-24 שעות, עליה להביא את העצור בהקדם האפשרי לבית משפט, שם מתקיים דיון בשאלת מעצרו של העצור לתקופות שונות.
מטבע הדברים, שהותו של אדם במעצר מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו ועל כן על עורך הדין הפלילי לעשות כל שביכולתו לצמצם פגיעה זו, למנוע את המעצר או לפעול לקיצורו, והכל תוך שמירה על האינטרס הרחב של לקוחו.
מעבר לכך, לשחרור מוקדם ממעצר חשיבות גם לעניין הקטנת מצב הדחק בו מצוי הנחקר ואפקטיביות החקירה בעניינו. נחקר המצוי במעצר וזמין בכל שעות היממה לחוקריו, מניפולציות חקירתיות, מדובבים וסוכנים – סיכוייו להיכשל בחקירתו גבוהים.
זאת ועוד, שחרור מוקדם ממעצר בהחלטה שיפוטית יכול להשפיע גם על המשך ההליך הפלילי, בהתאם לאופי ההחלטה, ועל מאמציהם של גורמי החקירה למצותה ולהרחיבה.
כיוון שבדיון המעצר זכותו של העצור להיות מיוצג – ניתן ורצוי להצטייד בייצוג שכזה בהקדם האפשרי, על מנת שעורך הדין יוכל להיערך לדיון באופן מלא – לפגוש את לקוחו, להכיר את עניינו, להיערך בדיון המשפטי וכך לשפר את סיכוייו של הלקוח להשתחרר ממעצר.
